3401_2
3401_2
נשאלתי:
"האם התשובה לא אמורה להיות H-2Z ? בתשובות רשום 2H-Z (הכוונה לסעיף 2 וגם ל 3)?"
אני רואה שבסעיף ב כתוב
\(2z-h\)
ולא כפי שאתה מציין
וגם בסעיף ג
"האם התשובה לא אמורה להיות H-2Z ? בתשובות רשום 2H-Z (הכוונה לסעיף 2 וגם ל 3)?"
אני רואה שבסעיף ב כתוב
\(2z-h\)
ולא כפי שאתה מציין
וגם בסעיף ג
דניאל דהן
Re: 3401_2
אם עבור 2H-Z נציב ערך Z=H/2 באמצע הלוח נרצה שהשדה יהיה אפה, זה לא מסתדר לי במשוואה הנ"ל
Re: 3401_2
שוב במשוואה (6) סעיף ב כתוב:
\(E_z=\begin{cases} \\ 2\pi k \rho h\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z>h \\ 2 \pi k \rho (2z-h) \ \ \ \ \ \ , 0<z <h \\ -2\pi k\rho h \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z<0 \end{cases}\)
עבור
\(E_z(\frac{h}{2})=2 \pi k \rho (2(\frac{h}{2})-h)=0\)
כפי שאתה וכולם אמורים לצפות,
אז מה לא מסתדר בפתרון???
\(E_z=\begin{cases} \\ 2\pi k \rho h\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z>h \\ 2 \pi k \rho (2z-h) \ \ \ \ \ \ , 0<z <h \\ -2\pi k\rho h \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z<0 \end{cases}\)
עבור
\(E_z(\frac{h}{2})=2 \pi k \rho (2(\frac{h}{2})-h)=0\)
כפי שאתה וכולם אמורים לצפות,
אז מה לא מסתדר בפתרון???
דניאל דהן
Re: 3401_2
הבנתי, הם (או אתם) הפכו את הסדר בין משוואה 5 ל 6 כדי שתצא תוצאה הגיונית מבחינה פיזיקלית, הבנתי נכון?, תודה
Re: 3401_2
כנראה מי שכתב את זה התבלבל במשוואה (5) אבל התשובה הסופית תקינה לדעתי...
כנראה טעות בהקלדה....
כנראה טעות בהקלדה....
דניאל דהן
Re: 3401_2
אני עדיין לא מבינה,
בסעיף 2 הסבירו במילים שאם ממקמים את המעטפת הגאוסית בדיוק במרכז השכבה, נקבל את הגובה של המעטפת הגאוסית בתור (h-2z), ובצדק. כמו שמופיע במשוואה 5.
אז למה, במשוואה 6, הפכו אך זה ל-(2z-h)? אין פה הגיון. זה לא נראה כמו טעות הקלדה, כי הם חזרו על הביטוי (h-2z) שלוש פעמים, ואז שינו את זה במשוואה 6.
בנוסף, היה שימוש במשוואה 6 גם בפתרון של סעיף 3.
אשמח להסבר נוסף כי זה בכלל לא ברור.
לדוג' כאשר z הוא בין 0 ל-h, מדוע את רו (צפיפות מטען) החיובי כפלו ב-(2z-h), ואילו את הרו השלילי ב-h?
תודה רבה!!
בסעיף 2 הסבירו במילים שאם ממקמים את המעטפת הגאוסית בדיוק במרכז השכבה, נקבל את הגובה של המעטפת הגאוסית בתור (h-2z), ובצדק. כמו שמופיע במשוואה 5.
אז למה, במשוואה 6, הפכו אך זה ל-(2z-h)? אין פה הגיון. זה לא נראה כמו טעות הקלדה, כי הם חזרו על הביטוי (h-2z) שלוש פעמים, ואז שינו את זה במשוואה 6.
בנוסף, היה שימוש במשוואה 6 גם בפתרון של סעיף 3.
אשמח להסבר נוסף כי זה בכלל לא ברור.
לדוג' כאשר z הוא בין 0 ל-h, מדוע את רו (צפיפות מטען) החיובי כפלו ב-(2z-h), ואילו את הרו השלילי ב-h?
תודה רבה!!
Re: 3401_2
פתרון של שכבה עבה אינסופית:
\(\vec E=\begin{cases} \\ 2\pi k \rho h\hat z \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z>\frac{h}{2} \\ 4 \pi k \rho \vec z\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , -\frac{h}{2}<z <\frac{h}{2} \\ -2\pi k\rho h \hat z \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z<-\frac{h}{2 \end{cases}\)
ההזזה מהראשית:
\(\vec r \rightarrow \vec r -\vec d\)
פעם אחת כאשר יש שכבה למעלה הוקטור למרכז הינו \(\frac{h}{2} \hat z\)
לכן ההזה מתפרשת כ \(\vec z \rightarrow \vec z - \frac{h}{2}\hat z\)
כאשר יש שכבה למטה הוקטור למרכז הינו \(-\frac{h}{2}\hat z\)
לכן ההזה מתפרשת כ \(\vec z \rightarrow \vec z +\frac{h}{2}\hat z\)
"שהאוטו נוסע קדימה העצים זזים אחורה"
\(\vec E=\begin{cases} \\ 2\pi k \rho h\hat z \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z>\frac{h}{2} \\ 4 \pi k \rho \vec z\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , -\frac{h}{2}<z <\frac{h}{2} \\ -2\pi k\rho h \hat z \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ , z<-\frac{h}{2 \end{cases}\)
ההזזה מהראשית:
\(\vec r \rightarrow \vec r -\vec d\)
פעם אחת כאשר יש שכבה למעלה הוקטור למרכז הינו \(\frac{h}{2} \hat z\)
לכן ההזה מתפרשת כ \(\vec z \rightarrow \vec z - \frac{h}{2}\hat z\)
כאשר יש שכבה למטה הוקטור למרכז הינו \(-\frac{h}{2}\hat z\)
לכן ההזה מתפרשת כ \(\vec z \rightarrow \vec z +\frac{h}{2}\hat z\)
"שהאוטו נוסע קדימה העצים זזים אחורה"
דניאל דהן
Re: 3401_2
עדין לא הבנו את ההזזה וגם האם זה אומר שההסבר שמפורט שם במילים אינו נכון?!
Re: 3401_2
1) התשובה הסופית נכונה.
2) כדי לחשב את המטען בפנים לפי ההנחות של הכותב (ואני לא ממליץ לפתור ככה, אני ממליץ לפתור כך שהאמצע בראשית והכל יותר פשוט כלומר עושים הזזה).
\(Q_{in} = \rho S H(z)\)
כאשר \(H(z)\) הינו גובה התיבה הסימטרית או גליל סימטרי מהאמצע.
אם \(z\) הינו האורך עד ללוחית התחתונה, \(h-z\) הינו האורך עד הלוחית העליונה.
אורך התיבה/גליל שתפסתם הינו \(H(z)=h-2z\)
אבל הפתרון הזה מתיחס תמיד כאשר \(z<\frac{h}{2}\) הוא לא נותן חופש פעולה להיות מעליו. ועבור התחום הזה אנחנו נצפה לווקטור בכיוון \(-\hat z\) לכן ישנו קפציה הבנתית למשוואה \((6)\) אז עבור התחום הזה הכיוון צריך לצאת שלילי. לכן פקטור מינוס בתחום הזה.
ועכשיו יש לבדוק עבור המקרה הנוסף בו \(z>\frac{h}{2}\) כיוון השדה צריך להיות חיובי \(+\hat z\)
הגובה כאשר \(z\) הינו הלוחית העליונה לכן אורך התיבה/הגליל הגאוסי הינו \(H(z)=2z-h\) כיוון השדה הוא חיובי לכן הביטוי הזה מופיע כמו שהוא בתחום הזה.
אבל שוב, יש פתרון פשוט יותר למה להסתבך עם מה שכתוב אם מגיעים לתשובה נכונה בדרך יותר קלה.
2) כדי לחשב את המטען בפנים לפי ההנחות של הכותב (ואני לא ממליץ לפתור ככה, אני ממליץ לפתור כך שהאמצע בראשית והכל יותר פשוט כלומר עושים הזזה).
\(Q_{in} = \rho S H(z)\)
כאשר \(H(z)\) הינו גובה התיבה הסימטרית או גליל סימטרי מהאמצע.
אם \(z\) הינו האורך עד ללוחית התחתונה, \(h-z\) הינו האורך עד הלוחית העליונה.
אורך התיבה/גליל שתפסתם הינו \(H(z)=h-2z\)
אבל הפתרון הזה מתיחס תמיד כאשר \(z<\frac{h}{2}\) הוא לא נותן חופש פעולה להיות מעליו. ועבור התחום הזה אנחנו נצפה לווקטור בכיוון \(-\hat z\) לכן ישנו קפציה הבנתית למשוואה \((6)\) אז עבור התחום הזה הכיוון צריך לצאת שלילי. לכן פקטור מינוס בתחום הזה.
ועכשיו יש לבדוק עבור המקרה הנוסף בו \(z>\frac{h}{2}\) כיוון השדה צריך להיות חיובי \(+\hat z\)
הגובה כאשר \(z\) הינו הלוחית העליונה לכן אורך התיבה/הגליל הגאוסי הינו \(H(z)=2z-h\) כיוון השדה הוא חיובי לכן הביטוי הזה מופיע כמו שהוא בתחום הזה.
אבל שוב, יש פתרון פשוט יותר למה להסתבך עם מה שכתוב אם מגיעים לתשובה נכונה בדרך יותר קלה.
דניאל דהן