יעוץ לסטודנטים לפרויקטים ולקראת תואר שני

ניתן לפנות ליו"ר ועדת הוראה עם שאלות / הצעות / בקשות / תלונות. אם יש בעיה עם קורס או עם מעבדה יש לפנות תחילה לאחראי האקדמי (ראו מדורי קורסים ומעבדות בפורום מקביל)
שלח תגובה
dcohen
הודעות: 2151
הצטרף: 10:13 22/02/2007
מיקום: פיסיקה, חדר 310
יצירת קשר:

יעוץ לסטודנטים לפרויקטים ולקראת תואר שני

שליחה על ידי dcohen » 11:06 20/12/2019

שלום לסטודנטים,

המחלקה מעוניינת לגייס סטודנטים מעולים לתואר שני, ומתחייבת למימון שכר לימוד ומדיניות מלגות נדיבה לסטודנטים בעלי ציון 84 ומעלה, לפרטים ראו

https://physics.bgu.ac.il/WikiView.php? ... &langd=rtl

-- עילי קובץ לקח על עצמו את האחריות על שיבוצי פרויקטים (*).
-- משה שכטר ממשיך בתפקידו כיועץ תלמידי אשלים.
-- אורי קשת לקח על עצמו לרכז את הטיפול במסגרת ועדת קליטה תואר שני (**).

באופן כללי, כל חברי הסגל ישמחו לדבר עם סטודנטים שמעוניינים בפרוייקט או במחקר מתקדם, וגם אני אשמח לייעץ לכל מי שפונה אלי 24 שעות ביממה.

בברכה, דורון

-------------------------------------------------------------------------------------------------

(*) אתר הקורס
https://physics.bgu.ac.il/COURSES/PROJECTS

(**) התפקיד של אורי כולל:
(א) יעוץ לסטודנטים שמחפשים מנחה.
(ב) מתן שרות לחברי סגל שמנסים לאתר סטודנטים עבור תכניות מחקר.
(ג) אחריות על תכנית דקלים.

dcohen
הודעות: 2151
הצטרף: 10:13 22/02/2007
מיקום: פיסיקה, חדר 310
יצירת קשר:

Re: יעוץ לסטודנטים לפרויקטים ולקראת תואר שני

שליחה על ידי dcohen » 12:28 28/02/2020

[טיוטה] לקראת היום הפתוח אני מסכם לעצמי פרספקטיבה שלדעתי יכולוה לעזור (לעת עתה זו טיוטה בלבד, אבל אם מישהו שם לב אליה הוא יכול להוסיף הערות).

אני מניח שסטודנט צריך להיות מודע לנקודת המבט של אנשי הסגל. המטרה של החוקר הטיפוסי הוא לקדם את תכנית המחקר שלו. בשביל זה צריך תלמידי מחקר (לא מקובל לעבוד לבד, ובמקרה של ניסיונאים זה בלתי אפשרי). בלית ברירה אפשר גם להעזר בפוסדוקטורנטים, אבל העדיפות היא להשיג תלמידי מחקר שיהפכו להיות דוקטורנטים. זה גם נותן סיפוק גדול יותר מבחינה אישיית להיות "הורים" אקדמיים של חוקרים אחרים.

אז מה מחפש חוקר? קודם כל מה הוא לא מחפש - הוא לא מחפש סטודנט שיהיה "עול". הסטודנט צריך להיות מסוגל לבצע עבודה ללא שגיאות. לחבר הסגל אין רצון ואין זמן לדבג את הסטודנט. כמו כן צריכה להיות לסטודנט יכולת מינימלית להתמודד עם אתגרים. אם כמות זמן ההנחיה שצריך להשקיע בסטודנט גדולה יותר מהזמן שצריך כדי שהחוקר יפתור את הבעיה לבד - זה לא טוב.

אז איך החוקר יודע אם סטודנט הוא טוב בשבילו:

(1) אם הסטודנט ביצע פרוקיט בהנחיית החוקר, אז החוקר מכיר את יכולותיו. על בסיס זה הוא יכול להכריע אם הסטודנט מתאים (מבחינתו) למחקר. יש לשים לב שיש בדרך כלל ספקטרום של משימות מחקר (עבודה מתמטית/פנומנולוגית/נומרית/מעבדתית). אז אפשר להתאים את הפרויקט ליכולת או לכישורים של הסטודנט.

(2) אם אין הכרות אישית, אז המקור הבא למידע הוא תעודת הציונים. הרף הרישמי לתואר שני הוא ממוצע 80. אבל בדרך כלל מסתכלים בעיקר על ציונים בקורסי הליבה, ובעיקר (לדעתי) בציון הקורס קוונטים2. ברור שציון גבוה בקורסי הליבה התאורתיים הוא משמעותי יותר למי שרוצה לעסוק בפיזיקה תאורתית, ומשמעותי פחות אם הולכים לכיוון ניסיוני. אני מניח שלניסיואים יש גם מידע נוסף שמבוסס על האינטראקציה עם הסטודנט בקורסי מעבדה.

אני מניח שנושא הציונים מטריד חלק גדול מהסטודנטים. אז להלן מספר הערות נוספות:

(3) כשאני מסתכל על ציון בקורס אז באופן גס אפשר להגיד שציון מתחת ל65 זה מבחינתי "נכשל", ציון עד 80 זה "טוב", וציון מעל 80 זה טוב מאוד. כמו כן ציוני ליבה נמוכים בפיזיקה1,2 לא מדאיגם אותי כיוון שאנו יודעים שבשנה הראשונה הסטודנטים עדיין לא פיתחו הרגלי למידה. למעשה המדיניות של שיפור ציון נועדה בדיוק למטרה זו - מקצה שיפורים על קורסים שבהם היתה "נפילה" ביחס לביצועים הנורמטיביים של הסטודנט בשאר קורסי הליבה. זה חשוב בשביל מילגות.

(4) באותו הקשר צריך לציין ששיפור ציון של קורסי ליבה אחרים (לא אלה שהתיחסתי אליהם בסעיף הקודם) על ידי "סיבובים חוזרים" על הקורס, אולי עוזרים לממוצע, אבל לא מרשימים במיוחד את מי שמנסה לדרג את הסטודנט מבחינת היכולת שלו. בניגוד ללימודי הנדסה - השאלה היא לא האם הסטודנט שולט בטכניקה מסוימת שנילמדת בקורס, אלא מה היכולת הפוטנציאלית של הסטודנט להתמודד עם אתגרים חדשים (ללא סיבובים חוזרים).

לבסוף אני רוצה להתייחס למצב השוק. עניני היצע וביקוש. המצב קשה מבחינת החוקרים. אין הרבה סטודנטים בפיזיקה. זו בעיה די גלובאלית. יש תחרות קשה. אם היה היצע גדול של סטודנטים אז חברי הסגל היו דורשים רף גבוה בשביל לעשות תואר. במצב הנוכחי זה לא אפשרי.

smoshe
הודעות: 5
הצטרף: 10:15 22/07/2010

Re: יעוץ לסטודנטים לפרויקטים ולקראת תואר שני

שליחה על ידי smoshe » 22:37 03/05/2020

שלום לכולם,

מכיוון שכמו בכל דבר, גם בנושא זה, אנשים שונים רואים את הדברים אחרת, ראיתי לנכון להציג כאן עמדה שונה.

אתייחס רק לנקודות מסוימות מתוך המכלול (מתנצל מראש על הכתיבה בלשון זכר, כל פעם שכתוב "סטודנט" או "איש סגל" נא לקרוא "סטודנט/ית" או "איש/אשת סגל").

ראשית, לתפיסתי, אנחנו לא מדרגים סטודנטים. כשסטודנט מתעניין בעשיית תואר שני, מנסה איש הסגל להתרשם האם הסטודנט יכול להצליח לממש ברמה גבוהה את הפרויקט שאיש הסגל יכול ומעוניין לתת לו. הפרמטרים שנכנסים לשיקולים רבים, וקשים לכימות מדויק, קשורים הן לסטודנט והן לאופי הפרויקט. כמובן שמנסים להתאים את הפרויקט המוצע לסוג העניין שמביע הסטודנט, ליכולות שלו, ולכיוונים בהם הוא רוצה להתפתח.

בסך השיקולים יש כמובן השפעה לציונים בתואר ראשון. לגבי נושא שיפור הציונים, אני חושב שהתמונה מורכבת, וכשסטודנטים מתייעצים איתי אני בדרך כלל לא מביע דעה נחרצת. שיפור משמעותי של ציון בקורס עיקרי בהחלט ראוי להערכה. זה מצביע על כך שבסופו של דבר הסטודנט הצליח להתמודד ולהבין היטב את החומר בקורס. מצד שני, עודף התעסקות בשיפור ציונים נראה לי בזבוז זמן של הסטודנט.

מעבר לציונים, התרשמות אישית מאוד חשובה. במובן הזה פרויקטים הם מכשיר מצוין. הם נותנים גם למנחה וגם לסטודנט הערכה הן של יכולת הסטודנט להתמודד עם בעיה מחקרית, והן של מידת העניין של הסטודנט בנושא.

הערת אגב בנושא שגיאות: עבודה מקצועית וקפדנית היא אכן מאוד חשובה, וריבוי שגיאות מקשה, הן על הסטודנט והן על המנחה. מצד שני, עוד לא הכרתי סטודנט או איש סגל שלא עושה שגיאות. ומלבד עבודה קפדנית - מחשבה יצירתית, העמקה, עצמאות מחשבתית, הן תכונות לא פחות מוערכות אצל סטודנט. מטרתנו להכשיר חוקרים, לא פועלים. כבר אמר איינשטיין:
The only sure way to avoid making mistakes is to have no new ideas

ולסיום, הפסקה בנושא ההיצע והביקוש צרמה לי במיוחד. אני, לפחות, יכול לומר שסטודנטי המחקר איתם הייתה לי אינטראקציה במהלך השנים, גם אלו תחת הנחייתי וגם סטודנטים של קולגות, היו ברובם המכריע סטודנטים מצוינים.

dcohen
הודעות: 2151
הצטרף: 10:13 22/02/2007
מיקום: פיסיקה, חדר 310
יצירת קשר:

Re: יעוץ לסטודנטים לפרויקטים ולקראת תואר שני

שליחה על ידי dcohen » 08:03 04/05/2020

.

אציין שאני למעשה מסכים לחלוטין עם מה שכותב משה, ולמעשה (אם נתעלם מענינים סמנטיים) לא רואה הבדל בהשקפות שלנו.

אכן כולנו עושים שגיאות - השאלה היא רק מי עושה את הדבאגינג - מיומנות שסטודנטים בפיזיקה קצת ממעיטים לטעמי בחשיבותה ("העיקר זו הדרך" היא ססמא של סטודנטים בפיזיקה שאני לא קונה). אז אפשר להתווכח באיזו מידה יכולת לעשות דבאגינג היא חשובה... ובודאי שאני מסכים עם משה שעצמאות מחשבתית זה הכי חשוב. אבל המסר שלי היה שבתואר שני גם אדם שעדיין לא הבשיל מבחינה זו יכול לעשות עבודה טובה מאוד, תחת הנחיה מתאימה.

גם עם המשפט לגבי אוכלוסית תלמידי המחקר ("רובם המכריע סטודנטים מצוינים") אני מסכים לחלוטין. גם כאן המסר שלי (ואני מקווה שלא אכשל בסמנטיקה) הוא שגם סטודנטים לא מצטיינים יש להם מקום בתואר שני. גם אם אין לאדם מסוים "מחשבה יצירתית" זה לא אומר שהוא לא מתאים לתואר שני. הציפיה מאדם שעושה תואר שני אינה זהה לציפיה מאדם שצריך לכתוב הצעת מחקר עצמאית לתואר שלישי.

שלח תגובה

חזור אל “ועדת הוראה”