דף 1 מתוך 1

ציון, ציון ושוב ציון

נשלח: 12:49 18/02/2011
על ידי gedalin
מאז ומעולם תלמידים רצו לקבל ציונים טובים (טבעי). מאז ומעולם הם התלוננו על ציונים לא מספיק טובים (טבעי). מאז ומעולם חלקם טענו ליחס מכשיל כלפיהם או לבדיקה מחמירה (גם זה טבעי אמנם פחות מכובד ברוב המקרים). לאחרונה יש התפתחות מדאיגה כאשר תלמידים מתחילים לבקש להוריד דרישות אקדמיות כדי לקבל ציונים טובים יותר ואפילו כותבים מכתבים לנשיאת האניברסיטה ומבקשים "ציונים הולמים". הולמים מה ? מתרבות גם תלונות שונות ומשונות, כגון: "המרצה נתן שלושה סעיפים בשאלה אחת במועד א' וארבעה סעיפים במועד ב' - לא הוגן", "המרצה הבטיח ששאלה אחת תהיה דומה לתרגיל שפתרנו אבל היא לא היתה מספיק דומה - לא הוגן", "המתרגל לא ענה לשאלתי האסורה במהלך המבחן ולכן טעיתי", "התכוננתי לפי מבחנים קודמים אבל השנה הוא אינו דומה - לא הוגן". משום מה נשכח העקרון: ציון  ניתן עבור ידע (המושג הזה כולל הבנה) ובהתאם לדרישות אקדמיות. שינון תרגילי בית או מבחנים קודמים אינו תחליף לידע ולכן לא תמיד עוזר במבחן. אם תלמיד לא מפגין ידע הוא לא אמור לקבל ציון טוב. לכן תלמידים כן מבקלים ציונים הולמים, הולמים את הידע שהם מפגינים בזמן המבחן. הדרישות האקדמיות נקבעות ע"י המחלקה. זה לא סוד שבכל העולם תלמידים טובים מעדיפים ללמוד במוסדות שבהם לימודים קשים (מאתגרים, אם תרצו). בוגר מוסד כזה יודע שתעודת בגרות שלו שווה יותר  מאשר תעודה שהיה מקבל במקום שבו מחלקים צינים לימין ולשמאל. כאשר אנחנו מקבלים לתארים מתקדמים אנחנו מתיחסים לא רק לציונים אלא גם למוסד שבו הסטודנט למד. עמלנו קשה בעשור האחרון כדי להעלות את הרמה במחלקתנו, וכתוצאה מכך הבוגרים שלנו לא נופלים ברמת הידע ותחרותיות שלהם מבוגרי מוסדות אחרים, ולעתים קרובות אף יותר טובים. אין שום כוונה לחזור ולהוריד את רמת הדרישות בעקבות הצעקות של אלה שלא מצליחים.