דף 2 מתוך 2

נשלח: 17:32 29/03/2009
על ידי borismor
dcohen כתב:
borismor כתב:עוד כמה שאלות:

1) מדוע יש הבדל של -i בין נוסחה 976 (ע"מ 156) לנוסחה 795 (ע"מ 139)?

2) יש איזו סיבה מיוחדת שבגללה עבור l>0 משתמשים בנגזרת לוגריתמית של R ולא u?

3)ע"מ 223, נוסחה 1349 - זה מתקבל מתורת הפרעות סדר ראשון?

4) ע"מ 83 נוסחה 501 - מדוע אין שם A?

1) ענין של קונבנצית פאזה. העיקר שתהיה קונסיסטנטי כשאתה פותר תרגיל.

2) זה מה שמקובל בספרות.

3) כן. וחישוב אלמנט המטריצה מסתיע בויגנר-אקרט.

4) זאת דוגמה, ולא ראיתי צורך ליצור בלבול על ידי שיהיה גם כח מגנטי וגם קוריוליס ביחד.
תודה, לגבי 4 - אני עדיין מבולבל.

אז התחלת בכך שאין A, אבל ב - 503 יש נוסחה ל - A שלאחר הטרנספורמציה,
שמכילה את ה - A הישן (שלכאורה לא אמור בכלל להיות שם).

נשלח: 17:39 29/03/2009
על ידי dcohen
אתה צודק, ה A הישן צריך להיות אפס.

נשלח: 19:12 29/03/2009
על ידי ptal
ע"מ 132 [30.3]
רשום שם שעבור 1D ללא רגוליזציה מקבלים i/v_E .
מה יקרה אם כן נבצע רגולריזציה בחד מימד?

נשלח: 19:33 29/03/2009
על ידי dcohen
אם אינטגרל לא מתבדר בקצה העליון,
אז רגולריזציה כמעט לא תשפיע על התוצאה.
במימד אחד אפשר לתת לדלתה קצת עובי
והתוצאה של הפיזור תהיה זהה.

באשר לשאלות ששאלתי אותי בדוא"ל על צפיפות מצבים -
כל מקרה לגופו...

נשלח: 19:34 29/03/2009
על ידי borismor
ptal כתב:ע"מ 132 [30.3]
רשום שם שעבור 1D ללא רגוליזציה מקבלים i/v_E .
מה יקרה אם כן נבצע רגולריזציה בחד מימד?
אני חושב שיש תרגיל בדיוק על זה (901 אם אני זוכר נכון).

נשלח: 21:35 29/03/2009
על ידי ptal
borismor כתב:
ptal כתב:ע"מ 132 [30.3]
רשום שם שעבור 1D ללא רגוליזציה מקבלים i/v_E .
מה יקרה אם כן נבצע רגולריזציה בחד מימד?
אני חושב שיש תרגיל בדיוק על זה (901 אם אני זוכר נכון).
על זה בדיוק נפלתי, תיזהר, בתרגיל הזה (903) צפיפות המצבים קבועה. אם הבנתי נכון, זה מה שמביא את התוצאה המוזרה הזאת שמקבלים ביטוי עם Log. יש שמה קטע עדין.
שוב פעם, אני מקווה שהבנתי נכון.