תוצאות מועד א 2014

[yoav3]

כאמור למדתי תרמו' 1 , נבחנתי לפני 5 ימים , אני יודע לעשות (כמו רבים מעמיתי הסטודנטים בשנה ב') פיתוח דיבאי למימד 1,2,3, לנתח מה קורה בגבולות הטמפ' הגבוהות והנמוכות! החומר הזה יושב פרפקט עליי!!

אני אינני מקבל את טענתך ש E~T משתייך לפיסיקה הקוונטית

אבל אני יודע שאי אפשר לשכנע אותך בכך... לכן אשאל את אותה שאלה שאתה שאלת, לפרופסורים לפיסיקה שיש לנו במחלקה למכביר. ואני כבר יודע שהמרצה לתרמו' הוא האיש האידיאלי לשאול אותו .... מעניין מאוד מה תהיה תגובתו.

אני מקווה שתעדכן אותנו לגבי ממצאיך. מבחינה אתית עליך ליידע את "המרצה האלטרנטיבי" שאתה עומד לצטט את תשובתו בפורום, כחלק מויכוח שיש לך איתי. אחרת למישהו תהיה פדיחה גדולה...

מן הסתם "המרצה האלטרנטיבי" ירצה לדעת מה בדיוק שאלתי. וברור שהצורה שאתה מצטט אותי היא לא נכונה. אף אחד לא דיבר על E~T . הנושא היתה תדירות הויברציות omega~T. זה שאתה לא מבחין בין המושגים זה חלק מהסיבה לטעות הקונצפטואלית שלך.

אני לא מעוניין לעוות את דבריך,
האם נקבל בסריקה גם את השאלות? אם כן אראה למרצה את השאלה בדיוק כפי שהיא מנוסחת
אם לא אשמח לקבל ממך נוסח (אך ורק נוסח שמקובל עליך)
הויכוח ביננו (לפחות אני מקווה) הוא אינו אישי אלא אקדמי גרידא. אני לא מפחד לטעות ואם אטעה אודה בכך בפורום הזה.

[moamen]

דורון שלום,

אני רוצה לברר לגבי המטרה המרכזית של הניסוי המחשבתי של שרדינגר.

בתקצירי ההרצאות כתוב : "מטרת הניסוי המחשבתי להוכיח שאם המכניקה הקוונטית תקפה בעולם המיקרוסקופי, אז מן הסתם היא גם תקפה בעולם המקרוסקופי. במילים אחרות אם אפשר לגרום לאטום להיות בסופרפוזיציה של שני מצבים, אז אפשר גם לגרום לחתול להיות בסופרפוזיציה של שני מצבים, ובפרט אפשר ליצור מצב שבו החתול מצוי בסופרפוזיציה של חיים ומוות"

אני ראיתי הרצאה בקוונטים שהוקלטה באוניברסיטה מוכרת בארץ ושם המרצה אמר : "המטרה של הניסוי המחשבתי הנ"ל הוא להראות את "רמת הגיחוך" של רעיון של להיות בסופרפוזיציה הרי ברור שאנו יודעים שהחתול הוא או חי או מת והוא לא יכול בשני המצבים".

וויקיפידיה : "מסקנות : החתול של שרדינגר המחיש את הבעיות הנובעות מניסיון לפרשנות של תורת הקוואנטים בצורה ציורית, והבאת הדברים לידי הוכחה בדרך השלילה. בדרך זו ניסה שרדינגר (כפי שניסה איינשטיין, בדרכים דומות) להפריך את פרשנות קופנהגן; אך עד היום לא נמצאה פרשנות למכניקת הקוואנטים המקובלת על כלל הפיזיקאים, ובכל הפרשנויות הקיימות אפשר למצוא אבסורדים דומים.

גם לקוח מוויקיפידיה : " בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה".

יש שתי אפשרויות :

1)או שאני לא מבין (ואני מודה שאני מבולבל)
2) או שאתה לימדתה אותנו משהו הפוך ממה ש אדון שרדינגר ניסה להעביר מסר לעולם לגבי המוזריות של פרשנות קופנהגן. כי לפי פרשנות זו בוהר אמר (ולא שרדינגר) שהחתול הוא בסופרפוזיציה של חיים ומוות ושרדינגר הציע את הניסוי המחשבתי הנ"ל כדי להפריך את הפרשנות של קופנהגן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בתקצירים כתוב הפוך, או שאני טועה ??????????


מואמן

[moamen]

מטרתי לא להטיל ספק בדבריך (או בתקצירים) אבל אני לא כל כך מסכים עם פרשנות קופנהגן (גם לא מצליח לעקל) ורק רוצה לברר את העניין.

[dcohen]

אני ראיתי הרצאה בקוונטים שהוקלטה באוניברסיטה מוכרת בארץ ושם המרצה אמר : "המטרה של הניסוי המחשבתי הנ"ל הוא להראות את "רמת הגיחוך" של רעיון של להיות בסופרפוזיציה הרי ברור שאנו יודעים שהחתול הוא או חי או מת והוא לא יכול בשני המצבים".

מטרתי לא להטיל ספק בדבריך (או בתקצירים) אבל אני לא כל כך מסכים עם פרשנות קופנהגן (גם לא מצליח לעקל) ורק רוצה לברר את העניין.

לכאורה על כל הענינים האלה היה הרבה זמן לדבר במהלך הסמסטר,
וחבל שרק עכשיו אתה מתפנה לזה. אתה יכול לגשת אלי לקבל הסברים
פנים מול פנים. הפורום זה לא המקום להעביר את הקורס מחדש.
הרי אתה לא רוצה שאתמלל כאן מה שכבר קיים בהרצאות המוקלטות?

אני גם מציע שתפסיק את שיטת "הציטוטים החלקיים" של כל מני מקורות. זה גורם לדיס-אינפורמציה.
זה לא קונסטרוקטיבי וגם אין לי אחריות לגבי מה שכתוב בויקפדיה או לגבי מה אמרו מרצים אנונימיים באוניברסיטאות אחרות.
(אגב: לא צריך להאמין לכל מה שכתוב העיתון - זה לא אומר שלא צריך לקרוא עיתונים.
כנ"ל לגבי ויקיפדיה - זה מקור טוב, אפילו מצוין, אני נותן לו הרבה קישורים, אבל צריך להזהר.)

השאלה במבחן היתה

מה היא תדירות הויברציה הטיפוסית omega של שריג בטמפרטורה T
לפי התאוריה (א) הקלאסית; (ב) הקוונטית.
נתון קבוע השריג a, ומהירות הקול c

מטרת השאלה היתה לבדוק אם הסטודנט מבין איך נולדה המכניקה הקוונטית - עקומת פלאנק.
מדוע השיא של "הצפיפות הספקטראלית" הוא לא בתדירות המכסימאלית (איפה שיש הכי הרבה מודים)
אלא בתדירות omega ~ kB T / hbar. ביחידות טבעיות omega ~ T.
הסיבה היא שתנודה עם תדירות גבוהה יותר מ-T תשאר "קפואה". זה בגלל הקוונטיזציה של אנרגית מתנד.
זה המקום שבו לראשונה הופיע קבוע פלאנק.
(הערה: הפיסיקה של "פוטונים" ושל "פונונים" היא אותה פיסיקה כפי שהודגש בהרצאה).

קוריוז - השאלה הופיע במבחן שניתן בשנה קודמת (מועד ג) והתייחסתי אליה בהרצאה המוקלטת.

[idange]

שלום דורון,
בניגוד לחבר פה אני לא מתיימר להיות מבין גדול בתרמו דינמיקה, אך אם סטודנטים רבים התבלבלו בשאלה הזו אולי זה משהו שכן שווה לבחון, לפחות לשנים הבאות.
אני יכול להעיד שגם עכשיו כשעברתי שוב על החומר הכתוב עדיין לא הצלחתי להבין באופן חד משמעי את התשובה לשאלה הזו.
בסיכום הנוגע לקיבול חום של מוצקים יש המון מידע אך אין הפרדה ברורה בין הקלאסית לקוונטית, ואני חושב שקשה לצפות מסטודנטים לזכור כל דבר שנאמר בהרצאות מבלי שיש לכך גיבוי כתוב שאפשר לחזור עליו.
ציטוט לדוגמה מתוך הפרק בנושא קרינת גוף שחור:"בתווך שממנו נפלטת הקרינה יש את המודים של השדה האלקטרומגנטי. לפי הפיסיקה הקלאסית כל מוד כזה פולט קרינה שפרופורציונלית לטמפרטורה."
אני מסכים שאין התייחסות מפורשת לתדירות אבל אני מקווה שאולי בכל זאת תוכל להבין את נקודת מבטנו ומדוע מצאנו את השאלה מטעה.

[dcohen]

אני מצטער שאיני יכול להסכים. נכון שהתקציר הוא תקציר
אבל היתה הרצאה ארוכה שהסבירה בצורה מאוד מפורטת כל שורה ושורה בתקציר.
כך שאני לא רואה שום תרוץ להתעלם מהשאלה...

אני מצטט מהתקצירים:

אם הטמפרטורה נמוכה אז כל המתנדים שהתדירות שלהם מקיימת \hbar \omega > k_BT יהיו במצב היסוד: הסביבה התרמית לא תוכל לעורר אותם. המתנדים היחידים שממשתתפים במשחק ותורמים לקיבול החום, הם אלו שמקיימים \hbar \omega < k_BT.

בתווך שממנו נפלטת הקרינה יש את המודים של השדה האלקטרומגנטי. לפי הפיסיקה הקלאסית כל מוד כזה פולט קרינה שפרופורציונלית לטמפרטורה. בפועל מה שרואים זה שהמודים בעלי התדר הגבוה כמעט שלא פולטים קרינה. את זה אפשר להסביר על ידי ההנחה שהאנרגיה של התווך מקוונטטת. אם הטמפרטורה נמוכה מהאנרגיה שדרושה לעורר מוד אז כמעט שלא תפלט קרינה.

ויש גם ציור...

אז נכון שזה קצר - אבל ההרצאה הסבירה בצורה מאוד נרחבת את הנקודה,
ומי שרצה חומר כתוב נוסף - יש שם קישור מוצלח ל hyperphysics
וגם קישור לסיכום שנערך על ידי סטודנט, ויש גם את ויקפדיה אם אתה מעדיף.
אז מה הבעיה?

[yoav3]

שלום דורון,
לאחר התכתבות עם הפרופסור קריצ'בסקי , אני נאלץ להודות שאתה צדקת.
הצפיפות הספקטרלית במוצק ובקרינה זהה ויש את חוק ווין. מה גם שהתדר שעליו שאלת מדיד ולכן בפרדיקציה הקלאסית לא יכול להופיע hbar.
אציין שלא התווכחתי אתך כדי להתלונן על הקורס או כדי לקבל יותר נקודות,
כי קיבלתי 90+ וגם לדעתי הקורס היה מעניין

תודה על הקורס!
יואב

[dcohen]

אני שמח שנהנת, וגם תרמת לפופולריות של הפורום...
אני מקווה שבעתיד יהיו דיונים / ויכוחים בפיסיקה
בפורום ובשעות ייעוץ במהלך הסמסטר ולא רק אחרי המבחן.
זה מחדד את ההבנה של החומר.