שב 2

[moamen]

שלום עירא

שתי שאלות:

בשאלה 1 סעיף אחרון, כשאתה מבקש שנחשב את המרחק האפקטיבי של בוזון בעל מטען חלש אין צורך להתייחס למטען החלש שלו בחישוב נכון ? אני חושב שכוונתך היא שמדובר בכוח חלש ולכן צריך השתמש במסה שהיא ממוצע של Z ושני ה W-ים ??

בתחילת שאלה 2 נתון ש g=1, האם אנחנו חייבים לעבוד במערכת יחידות שבה c*h=1 או שאפשר לבצע את החישובים באופן סטנדרטי ?

תודה

מואמן

[Ira Wolfson]

בשאלה הראשונה בסעיף האחרון,
מבחינתי תשתמש בממוצע ביניהם, או במסה ספציפית של אחד מהם,
זה לא משנה המון.

בשאלה 2 -
הרי בסופו של דבר הכח תלוי באיזה קבוע חסר יחידות \(g\)
כשאין לנו מידע לגבי גודלו של \(g\) אנחנו משווים בין האינטראקציות,
(למשל בין האינטראקציה הא"מ והאינטראקציה החלשה) וקובעים לאחר מכן את
\(g\) הנכון, כך שהתאוריה והתצפיות מסכימות ביניהן.

כך למשל נקבע קבוע קולומב - משווים בין האינטראקציה החשמלית והכבידה,
בהנחה שיודעים מהו המטען החשמלי של, נניח פרוטון.
מבצעים את ההשוואה:
\(\frac{\frac{Gm_{p}^{2}}{r^2}}{\frac{e^2}{r^2}}=k\)
את צד שמאל של המשוואה ניתן לקבוע בניסוי, ואז את צד ימין של המשוואה צריך לקבוע כך
שהתאוריה תתאים לתצפית.

לענייננו - עניין השאלה כאן היא למצוא ערכים נסיוניים שאפשר לאמת במעבדה.
תגיד לי אתה אם כן, האם מותר לי לעבוד במערכת שבה \(c=\hbar=1\)....

[moamen]

אסור לנו לעבוד במערכת של היחידות של c=h=1 כשעושים חישובים

אני מבין שצריך לקבוע את גודלו של g כדי לקבל נוסחה פיזיקלית

אבל עדיין לא ברור למה g אמור להיות חסר יחידות כי בשאלה 1 קבענו שהיחידות שלו הן c*h ? אולי אתה מפריד את היחידות ממנו בדרך כלשהי ? או אולי שהקבוע g שונה מהקבוע A שעבדנו איתו בשאלה 1 ??!!

תודה רבה על ההסבר

[Ira Wolfson]

\(\phi(r)=\frac{ge^{-mr}}{r^2}\rightarrow \frac{\tilde{g}\cdot u\cdot e^{-mr}}{r^2}\)

כאשר \(\tilde{g}\) חסר יחידות והוא קבוע הצימוד חסר היחידות, ואילו \(u\) מכיל את כל היחידות.
אם תביט היטב תראה שבמערכת שבה \(c=\hbar=1\), מקבלים ש\(\tilde{g}\) מכיל את הגודל בלבד,
ואילו \(u=1\).